פחימה נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הינו סוכן ביטוח במקצועו.

הנתבעת 1 הינה חברת ביטוח, אשר התובע שימש כסוכנה.

הנתבעת 2 הינה סוכנת ביטוח, והייתה שותפתו של התובע.

עקב סכסוך בין התובע לבין הנתבעת 2, אשר כתוצאה מכך באו שני אלה בדרישות סותרות אל הנתבעת 1, החליטה הנתבעת 1 שלא להעביר את סכומי העמלות להם זכאים סוכני הביטוח, אלא רק לאחר שיסיימו את המחלוקות ביניהם.

התובע דרש מהנתבעת 1 להעביר אליו מחצית מיתרת העמלות להם זכאים סוכני הביטוח. עקב המחלוקות בין סוכני הביטוח, סירבה הנתבעת 1 לבקשת התובע, ודרשה ממנו לקבל את הסכמת הנתבעת 2. לאור דרישה זו הגיש התובע את תביעתו זו כנגד הנתבעת 1 ביום 12.3.08 על הסך 56,602 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 כי מוכנה היא להעביר לתובע את סכום התביעה, ובלבד שתתקבל הסכמתה של הנתבעת 2.

ביום 17.5.09 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, ובו צירף את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת. ביום 3.11.09 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"לאור העובדה שהתובע והנתבעת 2 הגיעו להסכם פשרה, מוכנה הנתבעת 1 להעביר את הכספים לתובע. אך נותרו שתי שאלות במחלוקת, והן: שאלת השערוך ושאלת ההוצאות.

אנו נגיש לבית המשפט סיכומים בכתב בתוך 7 ימים במקביל, ולאחר מכן יתן בית המשפט פסק-דין."

הוגשו סיכומים מטעם התובע, אך לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעת 1.

באשר לשערוך:

סבור אני שעל הנתבעת 1 לשלם את סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית, שכן כספים אלו היו בידיה ונמנעו מהתובע. פסיקת בית המשפט העליון קבעה שהשערוך מקורו בדיני עשיית עושר ולא במשפט, ובא לשמור על ערך הכסף ואפשרות השקעתו בהשקעות מניבות רווחים.

באשר להוצאות:

סבור אני שאין לפסוק הוצאות לטובת התובע, שכן מצבה של הנתבעת 1 היה כמצבו של מי שמחזיק כספים ואינו יודע למי לשלמם, ועל כן הוא מגיש לבית המשפט טען ביניים. לא הייתה לנתבעת כל מניעה לשלם את הכספים, אך המחלוקת בין התובע לבין הנתבעת 1 היא הייתה הגורם לעיכוב הכספים בידי הנתבעת 1.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסך 56,602 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.3.08) ועד ליום התשלום בפועל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ח' כסלו תש"ע, 25 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: